בעלי מוגבלויות

על פי הגדרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) "אדם עם מוגבלות" הוא אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
מוגבלות יכולה להיות גופנית, קוגניטיבית או נפשית ויכולה לנבוע ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה.

נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של נכויות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.

למעלה מ- 700 אלף אנשים שסובלים ממוגבלות כלשהי חיים כיום בישראל.
כ- 75% מהאנשים סובלים ממוגבלות מוטורית בעוד שאר האחוזים מתחלקים פחות או יותר שווה בשווה בליקויי ראייה ושמיעה, בעיות במערכת הלב והנשימה או משילוב של כמה בעיות בו-זמנית.

נכים מודרים מהטלוויזיה. חוסר ייצוג של נכים ושל בעלי מוגבלות גופנית בולט בדרמות, בשעשועונים, בתכניות לילדים ועוד. תכניות בפריים טיים ממעטות ללהק נכים.

לפי ד"ר עמית קמה, נכים מודרים מהתקשורת ומהמרחב הציבורי כביטוי של הבניה חברתית. הוא גם כתב על כך בספר שפרסם ב-2015 עם פרופ' ענת פירסט – על ההדרה: ייצוגים תקשורתיים של "אחרים". לטענת המחברים, נכים מוחפצים והופכים להיות זהים ללקותם, כאילו שאין להם דבר בחיים מלבד נכותם. כך למשל, נכים לא ירואיינו על נושאים שאינם קשורים בנכותם

דימוי הנכים בייצוג הישראלי נגזר מהמודל הרפואי, מודל הרואה את הנכות כשיבוש מוּלד או תוצאה של תאונה מצערת, המחייב טיפול וריפוי. המודל הרפואי מציע סיוע כדי לשקם את הנכה ולקדמו אל תוך "הנורמליות" התפקודית והאסתטית. הדימויים המושתתים על הגישה הרפואית פונים אל הלא-נכים, ומציגים את הנכים מנקודת מבטם. הנכה הוא האובייקט של המבט, וסיפורו הוא לרוב נרטיב של התגברות על מוגבלותו

הנכים בתקשורת נעולים בייצוג בין שני קטבים: "נכה העל", אותו נראה מככב בכתבות צבע מופלאות על הנכה שהעפיל אל האוורסט, זכה במדליות זהב אולימפית השתתף ב"הישרדות", או לחילופין הצליח להיות הורה או לעלות מדרגה; או "הנכה האומלל", אותו נראה במהדורת החדשות כשיש שביתה למען קצבאות מהביטוח הלאומי או כשצריך לגייס כספים לעמותות. הנכים מוצגים בתקשורת מנקודת מבטם של הלא-נכים, שמשקיפים על העוולות הנגרמות לנכים האומללים האלה. התקשורת הישראלית פועלת לפי המודל הרפואי, הרואה

את הנכות כטראומה. עבור אנשים רבים, הזירה התקשורתית היא המקום היחידי שבו הם יכולים להתבונן בנכים ולהתוודע אליהם

השבט אמר את דברו: תעיפו את הנכה

למה לא רואים יותר נכים "עגולים" על המסך

❘ רונה סופר

מוגבלות שכלית

הגדרת מוגבלות שכלית התפתחותית מעוגנת בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ"ט - 1969
החוק קובע כי: "אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול".

במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, היא של האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית והתפתחותית (aaidd, 2011):
"מוגבלות שכלית מתאפיינת במוגבלות משמעותית בתפקוד השכלי ובהתנהגות המסתגלת כפי שהן באות לידי ביטוי במיומנויות תפיסתיות, חברתיות ומעשיות. מוגבלות זו ראשיתה לפני גיל שמונה עשרה" (aaidd, 2011).

על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019, חיים בישראל יותר מ- 100000 אזרחים, אזרחיות, בנות ובני נוער עם מוגבלות: 15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (818,000 איש) הם עם מוגבלות תפקודית חמורה, ובנוסף למדו בישראל 235,240 תלמידים עם צרכים מיוחדים.
50% מהאנשים עם מוגבלות – לא עובדים.

מנתונים של נציבות שירות המדינה לשנת 2017, 66% ממשרדי הממשלה לא עומדים ביעד להעסקת אנשים עם מוגבלויות, שנקבע על 5%. המצב בעיריות, רשויות מקומיות, בתי חולים ועוד – גרוע הרבה יותר.
לפי נתונים שפורסמו, רק 2.2% מעובדי המדינה הם עם מוגבלות.

עסקת אנשים עם מוגבלות בארגון איננה רק חשובה וכדאית, אלא גם מחויבת על פי חוק:

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ה'תשנ"ח-1998 אוסר על הפליית אדם עם מוגבלות, ומעודד אתכם, כמעסיקים, ליישם העדפה מתקנת במקרים שבהם עובד עם מוגבלות הוא בעל כישורים דומים לאלה של עובד ללא מוגבלות.
צו ההרחבה לתעסוקת אנשים עם מוגבלות (2014) דורש מכל ארגון, המעסיק 100 עובדים ומעלה, להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף של לפחות 3% מתוך כלל העובדים.

כאשר אתם מקדמים העסקת עובדים עם מוגבלות, אתם יכולים להבטיח, כי הנכם עושים מה שניתן על מנת שהארגון שלכם יעמוד בדרישות החוק. יש לתת הזדמנות שווה לאנשים שונים.

אי-העסקתם של אנשים עם מוגבלות פוגע באופן ישיר בצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.
לפי הערכת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פגיעה זו מוערכת בהפסד של כ-5 מיליארד ₪ מדי שנה לתוצר הלאומי.
באמצעות שילוב עובדים עם מוגבלות תוכלו להביא לשיפור אמיתי באיכות חייהם של עובדים עם מוגבלות, לתרום לקהילה ולהוביל שינוי חברתי וכלכלי בישראל.

חזור למעלה

זכויות אדם עם מוגבלות שכלית

אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית זכאים למגוון רחב של זכויות בכל תחומי החיים.
הזכויות ניתנות באופנים שונים כגון מענקים, גמלאות, סבסוד ועוד.
את הזכויות השונות מעניקים גורמים רבים ומגוונים.

להלן זכויות הדיור לאדם בגיר בעל מוגבלות

קיימות מסגרות שונות המאפשרות לאדם עם צרכים מיוחדים לחיות מחוץ לבית הוריו.
במקביל, המדינה מעניקה הקלות והטבות בדיור למי שמתאימים למגורים עצמאיים, וגם למי שממשיכים להתגורר בבית ההורים.
המדינה מסייעת בשכר דירה למקבלי קצבת נכות כללית.
תכניות ושירותים שונים מכינים צעירים לחיים עצמאיים ולמגורים לבדם, ביניהם.

אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית זכאים לקבל מקום מגורים, כאשר המגורים בבית המשפחה אינם אפשריים וזאת על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט 1969.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה במגורים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה, במידה רבה ככל האפשר, אם בבית משפחה אומנת, או בדירת מגורים ייעודית או בהוסטל המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה.
רק במקרים בהם המגורים בקהילה אינם אפשריים, יופנה הדייר למגורים במעון.

מגורים של בוגר (מעל גיל 21), הינם ללא תשלום וממומנים במלואם על ידי מנהל המוגבלויות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

חזור למעלה

שילוב בחברה ובשוק העבודה

חזור למעלה